היא, לכיכר פריז / מוטי לקסמן, תמוז, תשע"ג דלתות הכרמלית נפתחו היא יצאה לאט מהקרון. לא העיפה מבט הצידה. ראשה היה זקוף מבט עיניה בחלל, היא במקום אחר. פניה מתוחים, מאוד. רגליה נעות לאט. למה למהר? הכל תם. אילו לא צעקה, אם לא הייתה מסרבת, אם הייתה מקשיבה אולי? ייתכן, שהיה אחרת? אחרת? ייתכן?! לא! … המשך לקרוא אישה בפריז